דרום אמריקה חלק 3 6.2.2008 Ushuaia

טיול לדרום אמריקה 6.2.2008-29.2.2008
בכיסאות גלגלים -אושואיה


אושואיה Ushuaia

אושואיה (בספרדית- Ushuaia) היא עיירה בארץ האש בארגנטינה, המוכרת כמקום היישוב הדרומי ביותר בכדור הארץ, דבר שמהווה את מוקד המשיכה התיירותי שלה.
תייר המגיע לאושואיה רשאי לקבל חותמת בדרכונו "הייתי במקום הדרומי ביותר בעולם".


ארץ האש (בספרדית- Tierra del Fuego) הוא ארכיפלג מצידו הדרומי של מיצר מגלן. הנמצא בקצה הדרומי של אמריקה הדרומית, הארכיפלג מחולק בין ארגנטינה, ובין צ`ילה. ארץ האש היא הנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ פרט לאנטארקטיקה.


מקור השם "ארץ האש" הוא במדורות הילידים הרבות שראה מגלה הארצות פרדיננד מגלן, כאשר חצה את המיצר שנקרא מאוחר יותר על שמו. בארץ האש גדלה צמחייה מעטה ופרט לערים פונטה ארנס ואושואיה אין בה עוד נקודות התיישבות גדולות. באזור אקלים ממוזג ובחלקו המערבי גשמים רבים (4,000-5,000 מ"מ בשנה). בשאר חלקיו גשמים מועטים.

באושוויה מתגוררים כ-45 אלף תושבים, היא שוכנת תחת רכס הרים מושלגים. מולה המים האפורים חומים של תעלת ביגל, המובילה לאוקיינוס האטלנטי בדרכה לקוטב הדרומי, הנמל תיירותי מאוד.
על הגבעה ממול שוכן שדה התעופה קטן שכאשר הטיסה האחרונה ממנו יוצאת, החשמך נסגר(-: ברצינות.

מרכז העיר מסתכם בשני רחובות צבעוניים .המלונות קטנים ונעימים, ישנם גם מלונות 5 כוכבים. הרחובות הומים בתיירים מכל העולם,בתי קפה ומסעדות. כל השירותים החיוניים נמצאים במקום כמו בנק, סניף דואר, תחנות אינטרנט ובתי מרקחת.

בעיר נמצא מוזיאון "סוף העולם" ובו אוסף של מיני ציפורים לצד תיאור ההיסטוריה של העיירה ותושביה.
עיירה זו מהווה מעגן למספר רב של ספינות המפליגות לאנטארקטיקה לצורכי דיג ותיירות. עוגנות בנמל גם ספינות מלחמה.
אושואיה היא אחת העיירות שאחוז ההתאבדות בהן הוא מהגבוהים ביותר בעולם, כנראה עקב מזג האוויר הקר וחילופי העונות הקיצוניים: בגלל הקרבה לאנטארקטיקה.  הטמפרטורה בעיירה נמוכה מאוד רוב הזמן. בנוסף, בחורף ישנן בכל יממה 20 שעות חשיכה ו-4 שעות אור בלבד בקיץ המצב הפוך.מומלץ פליז, פוטר גרביים טובות ונעלים עמידות למים או מגפים. כובע לאוזנים וצעיף.

הפארק הלאומי אושוואיה

רחובות אושואיה צרים ותלולים מאוד, איכותם בנייתם גרועה, אנחנו מטפסים במעלה ההר למלון LOS ACABOS USHUAIA ,
הנוף שנשקף מלמעלה ומכל מרפסת, מדהים, רואים מהחדר את המפרץ הענק. המזוודות מגיעות בחלקן רטובות, מה שמסביר מדוע אנשים משלמים עבור עיטוף המזוודות בניילון.
ארוחת ערב סעדנו במלון היפה. בבוקר זריחה מוקדמת יפהפיה,
במשך הלילה ירד שלג על הפסגות.
לדברי גבריאל המדריך המקומי שחבר אלינו, נהר פיפו מתפצל. חלק מהמים מגיעים אליו מההרים ושוטפים בדרכם את המינרלים לכן צבעם השונה. הגענו לאחר נסיעה קצרה לרכבת סוף העולם, רכבת המופעלת על פחם כמו בימים הטובים, רכבת שלוקחת אותנו לטיול בן שעה בקרונות נגישים אל  תוך פארק סוף העולם.
פארק טיירה דה פוגו. בפארק ארנבות מקומיות, צפרים שמקננות כאן וחוזרות לארגנטינה. צמחיה עשירה בטפילים שונים, חרציות לרוב, צמח העץ הסיני המיוחד, טורמוסים, וסוגים רבים של עצים ופרחים. ארוחת צהרים סעדנו במסעדת דגים שנמצאת ברחוב תלול. בכניסה למסעדה 4 מדרגות.  כמעט עפתי מהכסא כאשר ידים בלתי מנוסות הרימו את השיפוע התלול ו-4 המדרגות. נחתנו בשלום במסעדת טובה העונה לשם דודה שרה(-:. התאוששתי מהטלטלה ואכלנו דג טרוטה מקומי עם מעט תפוחי אדמה שהגישו לצידו הקמצנים.  בסיום הארוחה הורידו אותנו חזרה אל הרכב.
נסענו לשיט על מפרץ באהייה. השייט בקטאמרן לאורך 2 צידי מפרץ ביגל, 1/3 שייך לארגנטינה ו -2/3 שייכים לצילי יריבתה. כאשר צילי נמצאת בריחוק של 4 ק"מ מאושואיה ואנטארקטיקה 1000 ק"מ מאושואיה. שטנו על קטאמרן העונה לשם דודה שרה.
עוד מפגש נפלא עם הטבע .  השיט לאורך תעלת ביגל. הספינות יוצאות מהעיר.על השיט המקיף שיוצא פעמיים בשבוע ואורכו כעשר שעות ויתרנו.  הסתפקנו בשיט בן 4 שעות כדי לתת מבט על האיים הקטנטנים שבמרכז התעלה המאוכלסים במושבות של אריות ים , כלבי ים,קורמוראנים, ולעיתים גם פינגווינים. הקטאמרן מתקרבת בשקט לאיים מאפשרת להציץ אל תוכן.
שיט מרתק ומעניין. חזרנו מאוחר למלון לארוחת ערב.


בבוקר יוצאים לטיול אל ההרים, מזג האויר מתחלף כל חצי שעה, הנוף מהמם, בדרך עוברים ליד אגם MORADA DEL AUGILA  לאחר טיול של יום שלם בפארקים צהרים במסעדה יפהפיה ביער חוזרים למלון. בדרך פסגות לבנות שמתנשאות  לגובה 1,500 מטר מפני הים וחולשות על העיר סביב סביב.. זהו המקום היחידי בעולם בו ניתן לגלוש מפסגות ההרים המושלגות תוך צפייה באוקיינוס בחורף. בשל מיקומה הייחודי, אושוויה מהווה תחנת יציאה לספינות וליאכטות בדרכן לטיול באנטארקטיקה.
בשמורת "ארץ האש", שהכניסה אליה נמצאת כ-12 קילומטר ממערב לעיר וכוללת הרים, אגמים, נהרות, יערות וקרחונים. שועלים משלושה סוגים שקשה לראות,גואנקו ועוד,בעלי כנף ופרפרים יש בשפע. השמורה ידועה גם בכמות הרבה של ביברים, אותם בוני סכרים קטנים אשר הובאו למקום מקנדה ונקלטו היטב. במקום נמצא גם קצהו הדרומי של כביש מס 3  הכביש היחיד והדרומי בעולם שמוביל ישירות לבואינוס אירס,אורכו כ- 3,242 קילומטר והניסעה בו כמה ימים.
השמורה נחשבת לגן עדן לאוהבי ההליכה – יש מסלולים המאפשרים גישה לבעלי מגבלה בו טיילנו, צריך מעט דחיפות כאן ושם,בגדול ניתן להסתדר. יש מסלולים ארוכים וקשים בהרבה, שנמשכים בין כמה שעות לכמה ימים. המסלול המומלץ ביותר הוא המסלול לפסגה, שבו נקודת תצפית מרהיבה ביופייה על תעלת ביגל ושרשרת הרי ארץ האש. בכל מקום יש פינות לקמפינג.

מעט הסטוריה לפני שמגיעים למוזיאון שהוא בית הכלא שהיה במקום.
האי הקטנטן לוס אסטדוס התגלה באוקיינוס הדרומי בינואר 1616, שימש בית כלא ארגנטיני ונודע כבית הקברות הגדול בעולם לאוניות. אבל גולת הכותרת שלו היא מגדלור יוצא דופן שהוקם בו בסוף המאה ה־19 ואף שימש השראה לז`ול ורן. המגדלור המקורי ננטש ונהרס, ורק הודות לצרפתי אחד משוגע לדבר שוחזר ושב להאיר.


מוזיאון מרתק ומעניין במיוחד הוא בית כלא בלי שומרים וסורגים
The Museo Maritimo de Ushuaia


התנאים השוררים באי וריחוקו, הופכים אותו למבצר בלתי חדיר טבעי. במרוצת הזמן הפך האי לבית כלא, בלי צורך בסורגים ובשמירה צמודה. במאי 1884 בנה אאוגוסט לאסרה, קצין בצבא ארגנטינה,

כלא צבאי בסן חואן דה סלבמנטו בצד הצפוני של האי. באוקטובר של אותה השנה ייסד לאסרה את   אושואיה,העיר הדרומית בעולם.





ממשלת ארגנטינה הקימה את הכלא באי לוס אסטדוס מכמה סיבות, הרחקת הפושעים מאזורי מחייה ואכלוס האי. בכך ביססה את שליטתה באזור. הכלא היה למעין מושבה שיקומית שחיו בה כמה עשרות אסירים, לרבות נשים. האסירים שנשלחו לכאן חטאו במגוון חטאים והיו גם סתם חסרי מזל שאמרו את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון לאדם הלא נכון. חופש התנועה של האסירים לא הוגבל, היה ברור לכולם שהאוכל בבית הסוהר ועבודות הפרך עדיפים על בשר חולדות ושוטטות באי בתנאי מזג האוויר הקשים השוררים בו. האסירים והאסירות עשו את כל עבודות התחזוקה במקום – בניית כבישים, כריתת עצים להסקה, פריקת אספקה, דיג וכולי. עשרה מהם, בעלי מלאכה שנבחרו בידי לאסרה, בנו את מגורי הסוהרים והאסירים וכן את המגדלור הראשון בחופי הדרום, זה שלימים היה למגדלור המפורסם ביותר בעולם.  ב־1889 הועבר בית הכלא לפוארטו קוק (Puerto Cook), מפרץ מוגן יותר בצד הצפוני של האי, לאחר שממשלת ארגנטינה החליטה כי אומללות הקיום בתנאי מזג אוויר כה קשים היא עונש כבד מדי גם בעבור הרוצחים האכזריים ביותר. אך גם המפרץ המוגן לא סיפק תנאים הולמים למחיה, וב־1902 שוב הועברו כל האסירים, הפעם לבית סוהר באושואיה שביבשת. בכך תם ונכשל הניסיון להקים מושבה באי, והוא הוגדר כלא מתאים לחיי אדם.  האי ננטש על ידי בני אדם אך לא על ידי בעלי החיים, ורבים מהם מוצאים בו מקלט מבטחים ממי דרום האוקיינוס האטלנטי.

המידע תורגם בחלקו מחוברת שמחולקת במוזיאון.

המוזיאון שוחזר, בחלקו העתיק ממש כפי שהיה,בחלקו החדש יחסית דמויות ציוריות של השוכנים בו מוצגים בו תמונות ומסמכים המעידים על השבטים שחיו פה לפני הכיבוש על המתיישבים המערביים הראשונים – ברובם מיסיונרים, פריטים שנסחפו לחוף.
מספינות שטבעו באזור ותצוגות בנושא טבע וסביבה. לצד בית הכלא תערוכות של אומני המקום שמציירים בעלי חיים ותמונות מודרניות.
חוויה מעניינת בהחלט.

בבוקר יוצאים לטיול אל ההרים, מזג האויר מתחלף כל חצי שעה, הנוף מהמם, בדרך עוברים
ליד אגם   MORADA DEL AUGILA
לאחר טיול של יום שלם בפארקים, צהרים במסעדה יפהפיה ביער ועוד,חוזרים למלון. הכנות לטיסה לקלפטה.


בואנוס אירס

רחוב לה בוקה

טיול לאושוואיה

אם אהבתם דרגו אותי   כאן

סיוע בביטוח לאומי וזכויות אנשים עם מוגבלות(נכים -חינם

 

אודות ethy abrahamy

הידע, הוא טיפה באוקינוס. החיים קצרים. גם בהתניידות בכסא גלגלים השמים אינם הגבול. בבלוג,רשמים מטיולי,מדע,מתכונים,בעלי חיים,מוזיקה קלאסית,ספרים ועוד. ברוכים הבאים! לשנה החדשה לקחת את כל ימי השנה לנקות אותם היטב מ-קנאה,שנאה,גזענות,קמצנות,אגואיזם, רוע לב,דמעות תנין,מחלות ועוד. הקדישו בכל יום שליש לעבודה והיתר לשמחה וחדוות חיים. תוסיפו לזה כפות גדושות של אופטימיות,מנה גדושה של אמונה ב-אני מאמין שלכם, מעט נתינה,ויהיה לכם יום נפלא
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על דרום אמריקה חלק 3 6.2.2008 Ushuaia

  1. flashes הגיב:

    הזריחה נפלאה בעיני
    וכמה מפלים יש תמיד בחול…

    🙂

  2. yara113 הגיב:

    אין כמו הזריחות והשקיעות. ממש סוף העולם באמת הנקודה המיושבת האחרונה לפני אנטארקטיקה. יש עוד ישוב קטן של כמה מאות אנשים שלא נחשב כעיר.
    מרתק. בכלל ההיסטוריה של המקום מדהימה. והיער ע הצמחיה שהפיח עדין לא הגיע אליה מדהים ערב טוב
    אתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.