לרגל יום השואה – בעקבות הרשומה החשובה של ריש עלום השם 7.6.2011 כלום לא השתנה-עצוב מאוד

נרשם ב- 07/06/2011  תוקן לפי המצב נכון להיום.

בעקבות הרשומה החשובה של ריש עלום השם.

המצב הכלכלי חברתי מציק לי כמו בודאי גם לכם.

כתבתי לא מעט רשומות בנושא בבלוג שלי על הזילות בבעלי מגבלה בחלש שבחברה
באזרחים וותיקים ובעיקר בניצולי שואה.
לקיחה בלתי מוסרית של זכותו של ציבור זה לחיות בזכות ולא בחסד.

בכל פעם הרגשתי שהוצאתי מעט קיטור.
הקיטור במקום שישקע מתעצם עד להתפוצצות!

היכן הפנתרים השחורים,כיכר הלחם,ויקי כנפו ועוד שהרימו מאבקים גדולים לשינוי?
המחאה החברתית שחכינו לה………….

רוב הצעירים וחלק מהבוגרים חושבים ש – "לי זה לא יקרה" .

רק כאשר נפגעים חס וחלילה, מבינים מה זה להיות בצד השני של המתרס.
הכל קורס כמעט ברגע.

אין יכולת לעלות לאוטובוס או למונית שלא לדבר על מימון.
רחצה,לבוש,אכילה או שתיה,קניות או בישול,הופכים למשימה כמעט בלתי אפשרית.
כסא הגלגלים לא יכול להיכנס למקומות רבים.
והחברה, בעיקר זו היושבת ב"מקדש" בירושלים לא רוצה לראות אותנו ממטר.
שלא לדבר על הציבור.  קשה לקריאה,אמיתי לחלוטין!

קראתי ב-כלכליסט את המאמר שהביא ריש עלום השם המצורף להלן.
אתם מוזמנים להקליק על הכותרת סטפן הסל: הקשיש שהתסיס את צעירי אירופה

האיש הקשיש הזה הצליח ליצר רעש רציני ברחבי אירופה ולעורר את צעירי אירופה בצרפת ובספרד להתארגן ולהביע את מחאתם ברשתות החברתיות,שאישית אני לא חברה באף אחת מהן.
זו לא דרכי לרדת לרמת חיטוט באף של אף אחד. סליחה.
עצומות כן,יציאה לרחוב אם קיימת אפשרות פיזית, כן.

האיש הוזמן לארגן ולהעלות על הכתב את מחשבותיו כנגד הקפיטליזם החזירי שהשתלט על מדינות רבות במערב וגם בארצנו.

בחוברת שהודפסה עם עיקרי הביקורת שלו הופצה בחנויות והפכה בזמן קצר לרב מכר שקונה לעצמו קוראים רבים ובעיקר מעורר אותם לקום ולהתחיל ולפעול.

גם במערב,הגלובליזציה בשילוב עם פוליטיקאים מושחתים ומערכות שלטוניות שלמות הפכו לכלי משחק בידי מספר בעלי הון מצומצם ואיטרסנטים שונים שחברו לשלטון ללא ניד עפעף.

את המחיר משלמים מי שאין להם פה לצעוק.

החלשים שבחברה. ניצולי השואה,אזרחים וותיקים,בעלי מגבלה ומעמד הביניים שצונח אט אט לבור שכרו לנו הגלובליזציה והקפיטליזם החזירית יחד.

נכון להיום קשה להתקיים מ-2340 ₪  לחודש שמשלם ביטוח לאומי במקרה הטוב.
המוסד ששילמנו לו כל החיים כדי שיהיה לנו ממה לחיות בשעת דחק או בגיל יציאה לחיים חדשים.

עדין לא הבנתי כיצד המוסד לביטוח לאומי ,המוסד הגובה ו"המבטח" הוא גם המוסד שמשלם.  ניגוד אינטרסים מוחלט.

לא הגיוני שגוף זה עורך וועדות רפואיות,מקצץ באחוזים למינימום גם אם מגיע, אחרי שנים שגבה כסף מהמבוטחים.

גם הוועדה לפניות הציבור בכנסת וגם מבקר המדינה יצאו מספר פעמים נגד חוסר הצדק ובקשו להוציא את הוועדות הרפואיות מידי המוסד לביטוח לאומי למפעיל
אחר – מבוקר ומפוקח.

ניצולי השואה היקרים. המדינה ממתינה ללכתכם כפי שהיא ממתינה ללכתם של החלשים בחברה. אנחנו מכבידים על עולה של המדינה.

במקום לשכן אותכם בבתי מלון 5 כוכבים לשארית חייהם,המדינה מקצרת לכם את החיים,מונעת מכם שיניים תרופות ומה לא.
בכספים שהועברו עבורכם מחו"ל ועוד,עושים שימושים זרים.

מים שהם מרכיב בסיסי עולים הון עתק. לחם שהוא מרכיב בסיסי עלה כך,שלחלק גם לחם הוא מצרך שאיננו בהישג יד. שלא לדבר על מליון ילדים רעבים.

כל שני וחמישי מחליפם אריזות של מוצרים,מקטינים כמויות תכולה (כולל בתרופות) כדי להרוויח יותר כסף.

מחיר הדלק זינק. ביטוח רכב בשמים. ללא יכולת הליכה וכניסה למונית,נשארים לא פעם בבית. כל ליטר דלק מחושב.

ההתייקרות של שירותי רפואה,משאירה רפואה לעשירים בלבד.

רפואת שינים משאירה אנשים ללא שיניים בהעדר יכולת לשלם לרופאים גם בקופת חולים.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי מזמן פשט את הרגל. מה שחשוב היום הוא להאכיל בתרופות את הלקוחות. כל המרבה,הרי זה משובח.
העיקר להאריך חיים של,שמנגד אין אפשרות לממן תרופות והתחליפים של התרופות גורמים לשינויים שמצריכים תרופות נוספות שגם הן לא נרכשות בהעדר יכולת מימון.

נכון להיום ,לרבים אין ביטוח משלים.

נושא הדיור שבר את שיא השיאים.

משכנתא – בעלי מגבלה אינם יכולים לקחת. אין להם כרטיס אשראי בגין קצבה זעומה ומינוס בבנק.  היות ואין תעסוקה, הסיכוי לדיור שפוי או שכירות שואף לאפס.  ודיור מוגן אין.

במקום לשנות,נותנים לצעירים בעיטה שמבריחה כל מי שיכול לחו"ל.

ריש עלום השם, חשבתי לרגע,בהשראת רשומת המיליון שאולי תגיע,נכתוב יחד את רשומת המיליון החברתית שלנו כך,
שניצוק לתוכה את החלומות שלנו,
את המחשבות שלנו,
את השאיפות שלנו את ה-אהבות,התובנות ובעצם מהות הרעיונות הכמוסים שלנו.

מדוע שלא נכתוב יחד סוג של מצע חברתי אוטופי שישקף את ההכרח בתיקון חברתי שורשי כמו גם כלכלי המתבקש, כדי שנרגיש שטוב לחיות בארצנו.
כדי שנוכל לייצר אופק אופטימי יותר לילדינו.
בית חם ותרבותי לילדינו.
שלום בר קימה באזור. ללא צבא,אולי צבא מתנדבים.
לחיות כשווה בין שווים ללא הבדל דת גזע או לאום.

רעיונות הליבה שלי למצע זה הם בהתאם לראשי הפרקים להלן:

רמת חיים ומיסוי מתבקש, ומדיניות שכר שפויה.
לא הגיוני שקצבאות לבעלי מגבלה לא מתעדכנות בהתאם ליוקר המחיה כפי שהשכר הממוצע במשק עולה. שנים שהקצבאות רק מתדרדרות. ושכר המטפלים מזנק למעלה.

חובת העסקה של כלל המגזרים של אנשים עם מוגבלויות כולל זכויות סוציאליות המקובלות בחוק כולל קביעות,פנסיה,קופ"ח, חופשות ואחרים. גם עם עבודתם איטית.

לא יעלה על הדעת שאדם שנפגע או מי שנולדו ללקות ישתכרו 6 ₪ לשעה או 100 שקל לחודש במקרה הטוב.
הורים לא חיים לעולם ועד.  חובת המדינה לדאוג לעתידם מהיום הראשון ולשלם כראוי.

חובת העסקת מי שאינם יכולים לצאת מהבית מסיבות שונות באמצעות אינטרנט כולל מתן זכויות,מה שאיננו קיים היום בשוק לגבי אנשים עם מגבלה, בו בזמן ,שרבים עובדים מהבית.
זאת ,בהתחשב בכך שישנם אנשים בעלי לקות שיש להם פחד קהל, העדר נגישות למקומות עבודה והשורה ארוכה.
חוק זה חייב להשתנות! יש בינינו מוכשרים מאוד שלא מאפשרים להם לעבוד גם אם הם רוצים.
על פי דו"ח לרון,כל מי שמשתכר שקל מעבר לשכר המינימום הקצבה נגרעת ממנו הדרגתית במשך 3 שנים, ולאחר מכן חייב לעבור שוב את "הוויה דולורוזה" של הוועדות הרפואיות כדי להוכיח שהתפקוד לקוי או שיש לו מגבלה ולא יכול לעבוד.

אסור להוריד את הקצבה.

מי שירוויח יותר מסכום שיקבע בחוק שישלם מס מדורג בהתאם לקביעת ארגוני אנשים עם מוגבלויות. וכל אלו תוך שמירה על זכויות סוציאליות שכיום לא קיימות.

וועדות רפואיות חוזרות תתקיימנה רק עם החמרת מצב ולא על פי גחמות של המוסד לביטוח לאומי או מי שהוועדות יעברו אליו. מי שיתחזה, שייענש כחוק.

מי שקבל אחוזים קבועים,יתוגמל בהתאם כולל הפחתה בתשלום עבור תרופות לחולים כרוניים. רכב מתאים ולא לפי הזול בשוק.  כיסאות גלגלים ואבזור כולל וכל מה שצריך ללא בירוקרטיה,בהתאם לצרכים האמיתים וללא תשלום.

כולל שרותים מיוחדים למי שזקוק.
כל אלו בוועדה אחת כוללת נציג ארגון,או שופט בדימוס במקום
טרטור בירוקרטי מסואב שמוציא את החשק לחיות.

רשות אחת מתוקצבת לכל נושא אנשים עם מוגבלויות! שנקבעה בחוק עוד בשנות 2003 וטרם מומשה.  הגיע זמן שהמדינה תקים רשות אחת לנושא אנשים עם מוגבלויות שתכלול לצידה גם את הארגונים היציגים.

הארגונים שאינם יציגים,יכהנו ברוטציה כדי להגן על זכויות כל נושא אנשים עם מוגבלויות באופן שווה.
במקביל, כמו שנהוג ברוב מדינות העולם,יתקיימו פעמים בשנה,בראש השנה ובפסח ואולי עוד תאריך פעילויות למען אנשים עם מוגבלויות שתשודרנה בכל ערוצי התקשורת במשך 48-72 שעות כל פעם.
בפעילות ייקחו חלק תינוקות ילדים מכל הגילים,כל האוכלוסייה שגרה בארץ ללא איפה ואיפה.
אם כל אחד/ת יתרום שקל אחד או שניים, 8.5 מליון תושבים =8.5 מליון שקל באיסוף אחד.  אם נוסיף על זה תרומות גדולות,בקלות ניתן להגיע ל-10 מליון שקלים או 20 מליון שקלים בשנה ( על פי שקל לנפש) אותם ינהלו מומחים בנושא כספים יחד עם שופטים בדימוס בפיקוח מלא.

כך ייווצר מצב כמו בחו"ל שבעלי מגבלה מקבלים אבזור וצרכים אחרים על פי הצרכים ולא הגחמות של… כדי להוזיל עלויות. אבזור לקוי גורם לפצעי לחץ ותחלואים אחרים ומכן ממון רב לטיפול בפצעים והשורה ארוכה.

באירופה כולה הפרויקט מצליח מאוד. והארגונים ימשיכו להתקיים לצד הרשות.
כך הציבור יכיר,יבין אולי יותר יקבל בקלות רבה יותר אבזור נכון וטוב.

לאיש אין חותמת גומי.  הקופה תהיה לכולם. ולא תהינה התרמות כל שני וחמישי למען זה או אחר.

לחייב את משרדי המדינה להתנהל בהתאם לנדרש מאיתנו,ללא חריגה מהתקציב,הפסקת נוהל היוצאים מהכלל המועסקים בחוזה אישי או חבר מביא חבר.

שר שלא יעמוד ביעדים שיוצבו יפוטר. ולא רק.
להקטין את מספר חברי הכנסת ל-21 מכסימום. להקטין את מספר השרים ל-7 ובעיקר לבטל את משרות כל הנספחים.

להעלות את אחוז החסימה.

בניית דירות ברות השגה במחירים שפויים.

זה היה כך עד לא מזמן, זוכרים את פרויקט הבטחת מחיר למשתכן משנות התשעים מתקופתו של שרון.
היום אין דיור לצעירים,הגיל השלישי נתקע בקומה ג' בהעדר מעליות.
המדינה איננה משחררת קרקעות מסיבות ………. אין דיור בשכירות.
אם יש,המחירים לא מאפשר גם לצעירים עשירים לשכור. חייב להשתנות.

חינוך

החינוך מאבד גובה. מקצועות חשובים נעלמים ובמקומם נכנס …… האם לא הגיע זמן להחזיר תרבות לחינוך?
יחס להורים ולסביבה,די לאלימות,חובת התנדבות למען, מוזיקה, אומנות,היסטוריה בעיקר ישראלית,שפות,ובעיקר מקצועות לחיים כמו תיקונים בית,גננות,נגרות,בישול  ועוד לכלל התלמידים.  לא רק מתמטיקה פיזיקה ביולוגיה ואנגלית שאין ספק שהם חשובים.

לא לכולם יש אינטרנט בבית, וחשוב שהזיקה לארץ ולתרבות לא תאבד.

מחירי דלק שפויים – הם הרי משפיעים על הניידות שלנו, וכל מוצרי המזון הוזלת תעריפי הביטוח לבעלי מגבלה.

יכולתי להמשיך ולפרט כך עוד ועוד.

חשוב לבדוק בעזרתכם ודרך רשומה זו או טובות ממנה של חברים,
אולי ניתן להגיע למסה קריטית של חברים לגבש את המחאה החברתית מלמטה חזרה למעלה.

אולי זו תייצר מחאה אקטיבית חוזרת שתוכל להציע אלטרנטיבה לחלופות הפוליטיות שנולדו לא מכבר.

חוברת לריש עלום השם ושואלת מדוע שלא ננסה ביחד לגבש מנשר מתאים שישנה מהקצה אל הקצה מה שקורה היום ב "אולימפוס" בירושלים.

קודם האזרחים ואחר כך הכלכלה.

כל רעיון יתקבל בברכה

תודה לריש שהעלה את הרעיון.

ולכם ניצולי השואה ששרדו את התופת,
חיים בכבוד עד יומכם האחרון.

יהי זכרם של הנרצחים לעולם.

סיוע בביטוח לאומי וזכויות בעלי מגבלה (נכים)-חינם

 

 

מודעות פרסומת

אודות ethy ab

הידע, הוא טיפה באוקינוס. החיים קצרים. גם בהתניידות בכסא גלגלים השמים אינם הגבול. בבלוג ,רשמים מטיולים,מדע,אוכל,בעלי חיים,מוזיקה קלאסית,ספרים ואחרים, ברוכים הבאים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמירות ואחרים,, יום השואה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על לרגל יום השואה – בעקבות הרשומה החשובה של ריש עלום השם 7.6.2011 כלום לא השתנה-עצוב מאוד

  1. aida הגיב:

    אתי יקרה,
    כדאי לשלוח את ההצעות שכתבת לכל הח"כים וגם לצאת לרחובות.
    מאמר שריגש אותי עד דמעות.
    חבל שאני כבר לא יכולה לצאת לרחובות .אולי אכתוב גם אני איזה ספר על חיים של ניצולת שואה ,בלי שום עזרה ככזאת ,ובנוסף סובלת מכל מה שכתבת פה " על הזילות בבעלי מגבלה בחלש שבחברה באזרחים וותיקים ובעיקר בניצולי שואה".
    הלוואי עוד אנשים שיאכפת לכם כמוך.
    אחת מתוך "LOS INDIGNADOS"

    • YARA113 הגיב:

      אאידה
      זו המציאות. לצערי מכירה אותה מקרוב מאוד.
      ולא רואה שהיא משתנה. המחאה החברתית נעלמה.
      גם אני לא במצב לצאת לרחובות, עשית את זה הרבה שנים.
      היום לא יכולה.
      אז לרשום חשוב.
      מוזמנת גם את לרשום.
      תודה למילים.

      • YARA113 הגיב:

        המציאות קשה ותופחת בפנים מידי יום.
        רק שאלו ש"מבחרו" לא רואים אותנו ממטר. העיקר ה"קלקלה" לא בני אדם.
        עצוב ומקומם שזה כך. והאלימות גוברת כי היום הכל כסף ולא בני אדם.
        את שיש לי לרשום רשמתי
        מקווה שיקראו ויפנימו.
        יום עצוב מאוד.
        תודה למילים.

  2. Ofer D הגיב:

    רעיון משובח, לכתוב מין מצע שכזה.
    חוצמזה, אני לא לגמרי מעודכן (כי אני מאלה שיכלו להתעופפו) – האם שר האוצר החדש לא פתח ביוזמה חיובית, ודאג לניצולי השואה?

    איתך בתקווה לעתיד טוב יותר

    • YARA113 הגיב:

      אכן הוא העביר 50 מליון שקל שזה ממש כלום. כל חודש נפטרים כ-1000 ניצולים בעיקר מרעב. תת תנאים. העדר סיוע בסיסי ועוד נלחמים אתם על שעות סיעוד.
      לא לכולם יש משפחה ולרוב גם אין פה. הם נמצאים בעליבות כזו שהם מתביישים לבקש.
      רעבים, קופאים מקור. והכסף מנוצל לכל מיני פרט לצרכים בסיסיים שהם זכאים להם רק מעצם העובדה שהם אלו שבנו את המדינה.
      הורי לא דברו מילה על מה שעבר עליהם. . רק בשנת 1993 נודע לנו שאחת האחיות של אבי נרצחה בשואה. מעבר לזה לא הצלחנו לגלות פרטים.
      ונודע לנו בשמחה שלסבתא שלי מצד האם יש עוד 7 אחים ואחיות . ואמא שלי זכתה לדבר עם דודה בת 100 ברוסיה.
      קשה לעכל. בהיותה יתומה מגיל צעיר, היא סרבה לדבר על אמא שלה כך גם סבא שלי שנפטר בגיל צעיר ממחלה ממארת.
      בן דוד דרגה שלישית שהגיע באותה עליה סיפר מעט על המשפחה וניסה לבנות עץ שורשים. אבל התקשה מאוד והוא דובר רוסית ואנחנו לא.
      לא פשוט. אנחנו עדין מנסים למצוא שרידים.
      לא פשוט.
      ובעיקר עצוב ולגבי השאר. לא רואים אותנו ממטר האמן לי שאחרי 30 שנה בסיפור אני יודעת על מה אני מדברת.
      בתקווה שיום אחד זה ישתנה.
      סוף שבוע נעים

  3. פינגבאק: לרגל יום השואה – בעקבות הרשומה החשובה של ריש עלום השם 7.6.2011 כלום לא השתנה-עצוב מאוד | סיוע בביטוח לאומי וזכויות נכים-חינם

  4. תזזאטית הגיב:

    לצערי הרב אני חסרת אמון לגבי ההמשך…ממש עצוב מה שקורה כאן…

    • YARA113 הגיב:

      קטסטרופה זה מה שקורה כאן. מעשנים סיגרם ב-150 דולר אחת
      וניצולי הושא כל חודש מספרם יותר ב-1000 בערך.
      בעוני נוראי, בלי כוס מים ואחרים.
      "הלב הרחום" מחלק כסף ל"קדושים" לא לבני אדם.
      ולא יהיה טוב יותר.
      עצוב ביותר.

      • וברמת אביב ג' בעט ההפגנה מול ביתו של יאיר לפיד השכנים זרקו עגבניות שרי,13 שח לקג, והיו רבים שרצו לתפוס את העגבניות כי יד לא משגת לרכוש..
        ואני מאמינה שיהיה הרבה יותר רע לפני שיהיה טוב יותר. כי רק שיהיה רע כולם יצאו לרחוב…

      • YARA113 הגיב:

        טלי את צודקת מאוד
        עזבנו ניהול פורום בתפוז לאחר ש-"אנסו "אותנו לארח משהוא מטעמו וסרבנו. כי בפורום תמיכה אין פוליטיקה.
        זה הספיק לנו להבין מי האיש.
        לצערי הרוב הדומם לא יכול לצאת יותר לכיכר.
        וזה החלק הכי קשה והוא מנוצל היטב ע"י הציניקנים שמנהלים את המדינה.
        הולכת להיות כאן קטסטרופה.
        לא רוצה לחשוב על זה.
        תודה

  5. שרה הגיב:

    אתי…אני מצטערת לומר לך שאין לי שום תקווה לעתיד טוב יותר.
    דווקא להיפך. הליוואי שאתבדה.
    הקלפטה.

    • YARA113 הגיב:

      אני מסכימה אתך. וזה מה שהביא אותי להעלות את הרשומה אולי תקרא ע"י מששהוא שיחליט שכן הגיע זמן לעשות סדר ברפש.
      שבוע נעים
      אתי

  6. אתי יקירתי . כל מילה בסלע.
    יחד עם זאת המחאה החברתית קיימת ובועטת..כל השנה קיימים קבוצות כמו המעברה, http://hamaabara.wordpress.com/
    ו'הלא נחמדים' ומשמר החברתי בכנסת http://hamishmar.org.il/ שפועלים כל הזמן ויש הישגים קטנים.. המפכה תגיע לאט העבודה עוד רבה.
    כן, גם חזרנו לרחובות ובקרנו את לפיד עוד בטרם קבלת החלטות ,לומר לו שיש לנו דרשות ולא נסכים לשלם על הגרעון. (בקרוב רשומה על כך).
    מניפסט חברתי נכתב ..
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2213540
    ישנם פעילים העושים ימים כלילות להעלאת המודעות לניסיונות להשפיע, הדרך ארוכה, הציבור ברובו אדיש או שקוע בהישרדות, מאמינה שהגזרות הקרובות לא יותרו בררה ורבים יצטרפו למאבק ,בינתיים יכולה לספר לך שבהפגנה אצל לפיד ברמת אביב ג' השכנים זרקו עלינו עגבניות שרי ,13 שח לק"ג , והיו מי שאספו את העגבניות כי להם אין אפשרות לרכוש עגבנייה שכזו…

    • YARA113 הגיב:

      🙂 אני מכירה את כל האתרים ששלחת. גולשת ומגיבה כיכולתי.
      שנים רבות פעלתי בנושא זכויות, מניחה שאת הבנת בין השורות. כל עשייתי הייתה בהתנדבות מלאה וגם היום. רק שהיום לצאת לרחובות אני מתקשה.
      את עשייתי אני ממשיכה בדרך בה אני יכולה לתרום.

      http://סיוע-בביטוח-לאומי-וזכויות-נכים-חינם.com

      האתר החדש שפתחנו במקום הפורום בתפוז. לאחר שהכריחו אותנו לארח פוליטיקה בפורום תמיכה , סרבנו. ואחרי 1 שנים פרשנו מניהול ואנחנו לא לבד. מאז יש מנהל שהיה חסום תקופה ארוכה. ולא אפרט .
      מי שירצה מדע אמין והגון ימצא את הדרך, בלי פרסום. וללא תנאים. ככל יכולתינו. מוזמנת להפיץ. זה לא רק לבעלי מוגבלויות אלא גם ביטוח לאומי בכללי.
      בתוך חודש וחצי כ-4000 גולשים זה לא מעט.
      יש הרבה מידע באתר וקל למצוא. גם מעודכן נכון להיום.
      שיהיה בהצלחה. ואם יהיה משהוא בכיכר רבין, לרוב אני מגיעה.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני קוראת אותך וכואבת את כאבם,
    ניצולי השואה הקשישים יכולים להדיר שינה מעיני..
    אולי הדברים ישתנו, אולי יזוזו העניינים
    לצערי נראה לי שזה יקרה שכבר לא יהיה למי לתת
    רשומה כל כך עצובה, אמיתית, כואת, נוקבת!

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      זו אני, micka0011

    • yara113 הגיב:

      מיקה יקרה, יהיה יותר גרוע, לא יותר טוב. העולם המודרני לא חושב על החלשים.
      הם מעמסה בדרך לעשיית כסף קל.
      מאריכים חיים ומצד שני מתאכזרים במתן תרופות שהורגות העיקר שהקזינו של התרופות יגדל.
      איך שרה ליזה מינלי, כסף מניע את העולם.
      ואנחנו הדג'וקים לצרכים של העשירים ממש כך.
      הרוב מושתת על כדאי ליצר. מהר וריווחי. או מלחמה שמכניסה לכיסים של………….
      שהיתי ביפן היינו בהלם איך מטפלים בהורים. כאן, הם……………
      ממש מעמסה. ואני חושבת מה יהיה עלי כאשר השכל לא יעבוד יותר,מי ידאג לי? חברים? אולי. המדינה בטוח לא.
      אז עבור מה הקמנו מדינה?
      מתגעגעת לימים שהיה שלום ותודה, והדרת פני אזרח ותיק, הצעירים של היום פרט לדחיפה כמו שדחפו אתמול בכיכר,
      כלום. אין התחשבות בכלום. רק הסלולארי מצלצל ביום הזיכרון. זה מה שחשוב.
      עצוב מאוד לאן שהחברה מתדרדרת.
      ולא חוגגת אין בשביל מה. ממש אין. ובטח לא אחרי יום זיכרון כואב.
      ואני עדין כאן כי פשוט אין לי ברירה. זו לא המדינה שההורים שלנו הקימו בזיעת אפם.
      זו הפכה להיות ארץ אוכלת יושביה.
      עצוב אבל אמיתי.
      תודה למילים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s